456 צפיות | 0 תגובות
זה סיפור על חג פורים וזו חשיפה ראשונה על מה שהיה שם בארמונו של אחשוורוש באמת. אני יודעת כי לא מספרים את זה לילדים כדי לא לקלקל להם את חג פורים, אבל גם לא מספרים על מקצועה האמיתי של רחב שדאגה למרגליו של יהושוע.
האמת היא שאחשוורוש הכיר את אסתר הרבה לפני שהוא הכיר את ושתי. אחשוורוש היה נשוי לושתי בגלל שהיא היתה מבית טוב והיתה נסיכה. הנישואים האלה היו נישואי נוחות. היא הביאה את התואר והוא הביא את הכתר ואת הממלכה. חוץ מזה הוא מת לזיין אותה והיא לא נתנה לו, אלא רק אחרי החתונה, אבל על כך בהמשך.
אחשורוש היה רווק במשך המון זמן. כל הזמן הוא הצהיר שהוא לא בנוי לקשר, אבל בנוי לסטוצים של "פגע וברח" הוא הזדיין כמו שפן בכל רחבי הארמון של הוריו והכניס המון משרתות להריון שהביאו את הדור הבא, אחרת פרס היתה נכחדת.
המן היה ידידו הטוב של אחשורוש והם חלקו בנשים. המן היה נשוי לאיזו פרסיה לא חשובה ולא נחשבת והיתרון היחיד שהיה בה שהיא הביאה לו עשרה בנים, מכיוון שכל הזמן היא היתה עסוקה בלידות והנקות, נמאס להמן לחכות לה והוא הצטרף אל ידידו אחשורוש ברדיפה אחרי נשים וזיונים עד כלות.
הספורט האהוב על אחשורוש והמן היה לזיין את הנשים שלא נותנות שיזיינו אותן. סירוב של אישה היה הופך לאתגר והם עשו הכל ממש הכל כדי לזיין את הסרבנית. הם לא בחלו בשום אמצעים והבטיחו הבטחות שונות שקלעו לשאיפותיה של הסרבנית וככה היא נתנה להם. ההסכם ביניהם היה שאחשורוש תמיד מזיין ראשון והמן מקבל את השאריות.
ושתי הגיעה לביקור בארמונו של אחשורוש מעירק הסמוכה. היא היתה עירקית יפת תואר גבוהה, שיערה מתנחשל בתלתלים פרועים על גבה ועיניה הבוערות מביכות את כל רואיה. היא הייתה סקסית בטירוף וכאשר המלך רק ראה אותה הוא מיד חשב על זיונים.
הוא חיזר אחריה, הוא הביא לה פרחים, הוא נתן לה את החדר הכי נוח בארמונו והיא סירבה לו. הוא ציווה על הטבח שיכין לה אורז אדום ועוף ויגיש לה עם עמבה, אפילו שהעמבה הסריחה לו את כל הארמון, ושתי אכלה את כל המעדנים וסירבה לו. היא הפכה לו לאובססיה.
בינתיים כדי להתפרק הוא התעסק עם אסתר. אסתר היתה בלונדינית גבוהה ויפה עם חזה ענק וכמו כל הבלונדיניות הסתפקה בכך שהמלך נותן לה צומי. אחשורוש ניצל את תמימותה של אסתר והפך אותה לשפחת המין שלו. היו לה איכויות מיניות ואחת מהן הייתה שאסתר לא סירבה לו אף פעם.
באותו זמן גם המן עשה כל מיני סיבובים על אסתר. לאחשורוש לא היה איכפת ובלבד שהמן ישתמש בקונדום. הוא לא רצה לטבול בתענוגות שגם המן ידידו טבל בהם. הוא גם לא רצה שאסתר תכנס להריון ותתחיל לגדל את הדור של המן הרשע. אז המן השתמש בקונדום ואסתר נענתה גם לו.
מרדכי ה"דוד" של אסתר הפיק מכל העניין תועלת. מכיוון שהוא היה פולני הוא לא אפשר לשני אלה ליהנות בחינם. הוא תבע ובצדק שישלמו לו את דמי האחזקה של אסתר (וזה היה המון) שני אלה שילמו ל ו כי ראו שיש מן הצדק בדבריו. בינתיים מרדכי ציפה להתפתחויות ותכנן תוכניות בסתר.
ערב אביבי ובשום אחד הסכימה ושתי להצעת הנישואים של אחשורוש שראה כי כלו הקיצים ואין לו ברירה, רק אחרי החתונה היא תתן לו. אז הוא הציע לה נישואים והיא הסכימה ורק התנתה תנאי אחד, שיהרוג את היהודים שבממלכה. היהודים לא היו חביבים עליה וגם גונבו לאוזניה כי אחשורוש טובל את מכחולו בצבעי המים המרהיבים של אסתר ואת זה היא לא הייתה מוכנה לסבול.
אחשורוש הסכים לכל התנאים כי אצל הגברים כשהזין עומד, השכל בתחת. הוא לא חשב על התפתחות העניינים לעתיד וכל מה שהוא רצה היה להכניס את ושתי למיטה ולזיין אותה עד כלות. כאילו שהוא אף פעם לא זיין אף אחת.
האובססיה הזאת עלתה לו ביוקר בסופו של דבר. הוא התחתן עם ושתי. הוא חשב שכאשר היא תהפוך לאשתו הוא ישלוט בה שלטון מוחלט. אבל לא. ושתי הפכה אותו לעבד. קודם כל היא אסרה עליו את כל הזיונים מהצד. אחשורוש נאלץ להסכים כי אחרת היא לא תתן לו. אחרי זה היא הלכה לבקר באורוות והביאה משם שוט סוסים גדול והצליפה בו בכל הזדמנות. היא הצליפה בו כאשר הוא הסתכל (רק הסתכל) לכיוון מישהי אחרת, היא הצליפה בו כאשר הוא אחר בכמה דקות להתייצב בחדר שנתה אחרי שפעמיים היא קראה לו.
ושתי אהבה לקשור את אחשורוש כחלק ממשחקי המיטה שלה ולהשאיר אותו קשור וחסר אונים במיוחד כשחיכו לו שגרירים מארצות אחרות. למעשה היא ניהלה את ענייני ממלכתו. אחשורוש הפך כנוע וצייתן והשלים עם מר גורלו.
יום אחד כאשר יצא אחשורוש בשליחותה של ושתי לחצר, הוא פגש את אסתר שחזרה ממסעותיה עם "דוד" מרדכי. אסתר, לא משנה כמה היתה בלונדינית, שמה לב לחוורונו ולמצבו הירוד. היא אחזה בכף ידו והם ישבו על ספסל בגנים המרהיבים והוא סיפר לה על ושתי והתעמרותה בו. אסתר הבטיחה לעזור.
באותו ערב, ניגשה ושתי לאחשורוש והזכירה לו כי הוא הבטיח להשמיד את היהודים והנה היא פגשה את מרדכי והוא לא מושמד ולא כלום. אחשורוש לא זכר את ההבטחה, אבל ושתי הביאה לו את ספר דברי הימים ושם זה היה כתוב. אז אחשורוש הבטיח כי יעשה את זה. ושתי התעללה בו באותו ערב. גם קשרה אותו וגם הצליפה בו והשאירה לו תחת אדום בוער וגב מלא פסי הצלפה נפוחים וכואבים ביותר והודיעה לו חגיגית כי זו דוגמית למה שצפוי לו אם לא יקיים את הבטחתו.
כעבור שבוע התגנב אחשורוש לחצר ושוב פגש את אסתר וסיפר לה כי ושתי רוצה שהוא ישמיד את עמה. אסתר אמרה לו כי יהיה בסדר ושלא ידאג, היא תעביר את רוע הגזירה, אבל בתנאי שהוא יתלה את המן ואת בניו כי הם כל ערב מציצים לה במקלחת. אחשורוש התרגז על המן ובניו והבטיח לאסתר כי אכן דינם תליה.
אחשורוש הכריז על מסיבה חגיגית שבה יודיע הודעה חשובה. כל המלכים הוזמנו מכל הארצות למסיבה. היו שם הכליף של בגדד והאמיר של בוכרה וכל שליטי אדום ומואב ומצריים וסוריה ועוד. כולם הגיעו עם המלוות היפות שלהם ואולם הריקודים זהר בזהב ויהלומים.
ושתי חיפשה נואשות את המשרתת האישית שלה ולא מצאה. המשרתת היתה קשורה באורוות ופיה היה חסום. לזה דאגה אסתר שהבטיחה לסייסים תמורה הולמת אם ישמרו שהמשרתת לא תצא מהאורוות עד שהיא תגיד להם. הסייסים שמחו למלא את בקשתה. בינתיים הופיעה אסתר אצל ושתי והודיעה לה כי היא תכין אותה למסיבה. היא הבטיח כי היא תהיה הכי יפה באולם.
ושתי האמינה לאסתר. אסתר הרגיעה אותה בדברי חלקות וכמעט הפנטה אותה עד אמון. היא ישבה בשקט ונמנמה קלות ולא הוציאה הגה מהפה כאשר אסתר איפרה אותה בצבעים מגעילים וגזזה את שערה עד קרחת. מהשיער הגזוז היא עשתה זנב והצמידה לושתי לתחת. כאשר סיימה אסתר את מעשיה היא אמרה לושתי שתלך למקלחת ותסתכל בתוצאות. ושתי ניגשה למראה המקלחת והציצה במראה. כאשר היא ראתה את האיפור והקרחת היא צרחה צעקה נוראית והחליקה על הסבון הרטוב שהיה שם ונפלה ושברה את הרגל. היה ברור לה מאותו רגע שהיא כבר לא תרקוד במסיבה.
בינתיים שלח אחשורוש שליחים לבדוק מה קורה עם ושתי שהבטיחה להופיע ולא באה. השליחים חזרו ואמרו כי ושתי מסרבת להופיע ומסתגרת בחדר ולא מכניסה לשם אף אחד. המלך כבר היה שיכור וכל מה שהדאיג אותו היה, מי תופיע לצידו.
ובעוד כולם מחכים להכרזה על בואה של ושתי, שותים ואוכלים, השתררה לפתע דממה. אישה גבוהה ויפה מאוד הופיעה בפתח האולם. היא הייתה עדויה ביהלומים נדירים ולבושה במשי מרהיב והיא הייתה גבוהה ויפה ובלונדינית. ישר המלך חשק בה. הוא הושיט לה את זרועו והיא נשענה עליה.
הם בילו נהדר באותו ערב. אסתר המלכה ואחשורוש המלך. הם אכלו ושתו ורקדו ונהנו מאוד. כל המלכים חיזרו אחרי אסתר היפה חוץ מהכליף של עירק. הכליף ידע כי משהו קרה לושתי והחליט לברר את העניין לעומק. בסוף המסיבה הוא ידע את כל הפרטים. כשהמן הובל לתליה יחד עם בניו, הכריז הכליף של עירק מלחמה על פרס.
השליט של עירק הודיע כי יש לו גזים כימיים קטלניים. הוא תבע את עלבונה של ושתי המלכה שככה בוזתה באותו ערב. הפעם הוא הבטיח להשמיד את כל היהודים.
באותו ערב יצאה הוראה מטעם הכליף של עירק לעמו ולחילותיו לאכול רק חומוס, שעועית, פול וכרוב. כל שאר מצרכי המזון אזלו בעירק. העם אכל בהוראת השליט רק חומוס, שעועית, פול וכרוב וצבר גזים. כעבור שבועיים ניצבו המון המון חיילים ובני העם על הגבול בין פרס לעירק.
אחשורוש הודיע כי הגזים של עירק לא מפחידים אותו והורה לעם לאטום חדרים ולרענן את ערכות האב"ך. העם היה מוכן כאשר מאות עירקים עמדו על הגבול בין עירק לפרס ותקעו נודים מסריחים בריח עמבה לכיוון פרס. העם עטה מסכות על פניו ונכנס לחדר האטום. המלחמה נמשכה שבוע ואז אזלו הגזים אצל הלוחמים העירקיים והוכרזה הפסקת לוחמה.
כל עם שב לארצו והמלחמה בין עירק לפרס נמשכת עד עצם היום הזה ידועה בימים אלה בשם מלחמת אירן-עירק. למה אנחנו חובשים מסכות? לזכר אותן המסכות שאיתן התגונן העם הפרסי מפני הגזים העירקיים, אנחנו חוגגים את פורים עם מסכות עד עצם היום הזה. העירקים עדיין מאמינים כי הגזים שלהם יכולים לעבור את כל האטימות הן של החדרים והן של המסכות ולקטול מישהו והם משתמשים באיומי נשק הגז עד עצם היום הזה.
זהו.
נכתב ע"י אתר "יחסים"
